מאמרים ויצירות

בניין משושה בגולן \ נצר לאו לו בדרככם עצרתם לפוש בגולן, במישור הצהוב שהרוחות בו מכות. תזכירו אותי למי שעוד

  לא על ראש רשעים יחול. בדרך ישר לא יכשלו כי הייתי לישראל לאב. לא שר אלא אב- אב שהוא

  רבי אלעזר בן עזריה אומר: מניין שלא יאמר אדם, אי אפשי ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי

  גופי הוא כלי. בניתי אותו במשך שנים שכבה אחר שכבה לגובה ולרוחב ליטוש קטן שם, תיקון פה ויש ימים

  מעניין איך זה לראות תופעה, מן הסוף אל ההתחלה. אילו היה גפרור דולק מן היש ומפחית מבערו אך לא

  עוד מעט יגמר לי האוויר עוד מעט אצטרך לעזוב וזה מקשה עליי להיות. אם עוד מעט ניפרד מוטב מיד

  אני מביט במילים, בפסיקים, במקפים… גם לו הייתי מצליח להבינן בנפרד כיצד אחבר? וכי החוקים כה תמוהים וסבוכים לי…

  כרגיל מאוחר/ האורות עוד דולקים בקרוב יכובו והלילה יצנח כשמיכה קרירה על פני היום הנגמר ושוב לא אראה את

הסוף מלווה אותי כמו ענן אפור בשמי תכלת. “לא יבוא הגשם” אני לוחשת בעקשנות בעודי דוחסת את הענן למגירה המאובקת

  כמה מאמצים בלרצות לדבר על זה ככה ולדבר על לא זה לא ככה,אבל ממש לא ככה, זה קצת כואב