שירה

על התופת בחלום רציתי להודות לאסי על כל האוכל הטוב בימים האחרונים כי הוא היה בבחינת אחראי והודיתי לו והוא

אני יושב על כורסתי וספר בידי, לספר זה יש עולם משלו, עולם כה אמיתי. ברגע שאתה נכנס לעולם זה, קשה

מגרד בזקנו הקזחי משורר בבטני מרכבה. סיגריה טבעת תשלח, היא רוטנת עשן וכבה. לימונית ולואיזה לו שרו, ידידות משכיחות העמל,

אני אינני איש, אני רק מספר. מולי יש אפר של אנשים שנשרפו זה לא מכבר. רק אתמול שמעתי את אחיי,

עשרות או מאות שנים לפניי נכתבו מילותיהן במקום שבו נכתבות מילותיי.   אולי גם אלו הכותבות חשבו את זאת המחשבה

בְּאוֹר שַׁחֲרִית זָךְ עָשָׁן סִיגָרִיּוֹת גִּלָּה לִי אֶת הָרִקּוּד הַדַּק שֶׁל הַשְּׁכִינָה   וְכָאן לָמַדְתִּי: בְּהֶחְלֵט יֵשׁ בָּהּ סוּמָק וְחִוָּר;

זקן ולבן, עומד ומביט, מביט על העמק, מביט על האגם, מביט.

ענפים בשבועות- לא-צמאים למים. ענפים בשבועות- צמאונם יפיגו (בהתר(ת) הנדר) כי יעקרו בסערה השמים.

שֹׁבֶל פִּרְחֵי לִילָך מוֹלִיכִים לְבַיִת נָטוּשׁ אַדְמַת עֵינֵיךָ לֹא תִּתְלַכֵּד עוֹד עִם שְׁמֵי עֵינַי לֹבֶן פַּרְפָּרִים נֶעְלָם בָּאֹפֶק קוֹצֵי תַּחֲרָה

בית הוא דבר שאינו עוזב אותך והולך איתך לכל מקום. בית הוא דבר שעוזר לך להישאר נקי ושבע בסופו של