אני וההר / תמר יחיא

הרים גבוהים חובקים שמים
סלעים חוצבים ענן
רוחות קופאות כפות ידיים
וריח מעושן
כמו מטר צונח זמן מבעד צמרות
יש ערפל לוחש בחוץ
קטר גורר קרונות
דברים זזים פתאום לאט
לפני התחנה
כמעט עוצרים
כמעט נוסעים
ובחלון הבהוב
כלב עזוב
נובח
פסים

 

חזרה אל:  עלונטור – גליון כ”ט

השארת תגובה