מה יגיד עכביש
בראותו רגל איש
מתקדמת אליו?
‘אלהי האדיש,
רחמים לא תקדיש
ליצור נעלב?’
מה יחשוב בן אנוש
בלבו או בראש,
ברומסו אחרים?
‘תפקידי הקדוש
לענוש ולדרוש
בדינים ודברים’.
מה תבכה רגל שמאל,
מה תצעק ‘זה לי עול’
כשתבעט בכדור?
‘הכדור אין לו קול,
אין ייצוג, זה הכל’
ותבעט בהידור.
וימין בְּתורה,
מה אדיר מה נורא,
נקרעו הגידים,
של רגלו השבורה
של אחר; ולא רע,
להסיט אוהדים.
אשת איש איך תצחק
בגופה הנדחק
ומאין גואל?
ישמעאל הוא יצחק
ויצחק לא יצחק
וגם לא ישמע אל.
ויגיעו רחְמי
אלהים אל נימי
הציפור והקַן,
וַיְאסרוהו חכמיֵה
ויאמרו ליֵה בשמיֵה
‘היי חביבי, עד כאן’.
ואני האדיוט, מה רציתי להיות כשאגדל?
חזרה אל: עלונטור – גליון כ”ו