לבל יהיה לימודינו כתמול שלשום / עדן מלמד
אני נוסעת לאט, ברוגע, כל העולם פרוש לפני. הגליל פורח בימים אלו של תחילת האביב, תענוג לאחר החורף האפרורי. המישור
אני נוסעת לאט, ברוגע, כל העולם פרוש לפני. הגליל פורח בימים אלו של תחילת האביב, תענוג לאחר החורף האפרורי. המישור
“האדם אינו מה שהוא חושב שהוא, הוא מה שהוא מסתיר”. אנדרה מלרו, מדינאי, תיאורטיקן והרפתקן צרפתי בן המאה הקודמת, סבר
קלישאות בראשית ימיו של האינטרנט סוציולוגים הגדירו אותו כ”נשף מסיכות”, והתפעלו בעיקר מהאנונימיות שהוא מאפשר. נשף זה מזמין את האדם
חזרה אל: עלונטור – גליון מיוחד לשבת
שבת זכור, ה’ באדר ב’ תשע”ו, 18.5.16 במה מדליקין ובמה אין מדליקין (את המזגן) – גמרא היתולית על תחפושות,
במאמר שלנו אנו נסקור את המרקסיזם, נבקר את יישום הקומוניזם ע”י ברית המועצות וננסה לקבוע על סמך האידיאולוגיה המרקסיסטית ועל
כמה זמן, לדעתכם, אדם ממוצע משתמש ביו- טיוב? רבע שעה? פחות? אתם בטח אומרים, נו אנחנו רק רואים כמה סרטונים
ב-4 באפריל 1968, כשגילתה ג’יין אליוט, מורת כיתה ג’ בבית ספר יסודי באיווה, שדוקטור מרטין לותר קינג נרצח על ידי
“את באה לפה הרבה?”הוא משפט שממחיש את המתח בין פמיניזם לפוסט-פמיניזם. שתי הגישות השונות האלו יתווכחו האם המשפט הזה מנכיח
אדם עובר ברחוב עמוס, רועש, הומה, מואר, ושוקק חיים. לפתע מבצבץ בפינת הרחוב, בין שני בנייני אבן אפרפרים מתפרקים, מתחת