זיהורת, פרוזה חלק א – המדור התחתון / ליאל בן דוד
קודם כל יש רוח. רוח מהסוג שמעיף ענפים רקובים וזרדים, לא יותר מזה. אחר כך בא החול. חול צהוב לבנבן
קודם כל יש רוח. רוח מהסוג שמעיף ענפים רקובים וזרדים, לא יותר מזה. אחר כך בא החול. חול צהוב לבנבן
המטרה של האגואיסט היא למקסם את עונגו ולצמצם את סבלו במהלך חייו. תורה זו מסבירה איך על האגואיסט להתנהל
בשבועות האחרונים אנו יושבים מרותקים לספה ולטלפון בגלל המצב הבטחוני. בזמן בו אנחנו יושבים בבית דבוקים לטלויזיה וצופים במשדרים האינסופיים
. הביטוי “מות המחבר” הוא אחד הביטויים השחוקים ביותר במדרשה שלנו ובכלל בשיח הספרות והפילוסופיה כיום. השימוש בו מאוד יעיל;
הייקו מעגלי: האוטובוס אט כיסאות מקושקשים פתאום מכת גז… הפרק: הבוקר יום ראשון ישנתי מעולה ידעתי תוך כדי התעוררות כשאלעד
דלז וגאוטרי כותבים בספרם המשותף “אלף מישרים” שמאשימים אותם בשימוש-יתר בחומרים של אחרים. ב”איזכור” (reference) יתר. הם מודים שהם לא
בראשית התחלתי ובסיום חייכתי. המליצו לי על דרך והדרך טובה. מטהרת מבארת מבהירה את הבחירה. בלית ברירה אמרתי לא לאאא
“לכן יש דבר-מה רועד, מין רטט, בחֻבָּה של התפילה”1 “בכינורֵי־לא־מיתרים […] הללוהו”2 התיאולוג, או הפילוסוף, תמיד יישאר מעט זר
המונח השגה רוחנית מכיל בתוכו סתירה. כאשר עוסקים ברוחניות, מלכתחילה ישנו ניסיון לחרוג מן המציאות, לגעת בבלתי מוחשי, להשיג את
כשבוחנים את דמותו של יואב בן צרויה ניתן למצוא בה מורכבות רבה. המניע המרכזי של דמותו הוא נאמנות חזקה מאוד,