עלונטור

זה שקר יפיפה להאמין בו לנצור אותו קרוב קרוב אני לא מעגל רנדומלי זה רק משחק שחייבים לשחק בו אני

גיליתי ששעה יכולה להתקצר לקצת פחות, לפעמים יותר מעשרים דקות שמופיעות על הצג במסך. ואין לי איך להעריך את הזמן

  מגבעת התנ”ך מתמשכת הדרך למטה אל גיא בן הינום. מעליה בנויות אבן, אבן לגשר קשה ויציב ומשקיף על הנוף.

לפני מספר שבועות בצהרי יום שישי רגוע ושלב נתפסתי להרהורים בחדרי מדוע אינני נמצא כרגע בתפילה. לאחר לא מעט מחשבה

מאז נטור אני לא נהנית מרומנים יש משהו במוצא הזה שמעורר בי זכרונות עמומים של חולצת KAPPA ומכנסי פלפלים דהויים

“וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל: מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם” (עובדיה א’ ט’-י’) בסוף

גמרא ספקנית בתקופה האחרונה התרחשו במדרשה שני אירועים שגרמו לסערות סביב נושא התפילה. האירוע הראשון הוא קריאת הנשים בתורה, לפני

על התופת בחלום רציתי להודות לאסי על כל האוכל הטוב בימים האחרונים כי הוא היה בבחינת אחראי והודיתי לו והוא

הגות / נטע לוירר השבוע במגמת הגות סיימנו את הספר הראשון לזמן קיץ – “דרישת הבלתי אפשרי” של סלבוי ז’יז’ק.

ונדרוך. ברעד רגליים, בחרדת קדש. כך שמנו פעמינו אל זך אדמתך הו נטור. תם חורף ויבוא קיץ ועם השמש ועשנן