עלונטור

קצב הלב משתנה כאן כל כמה דקות והעיניים לא יודעות דבר. היו כמה ימים שהפסקתי לחשוב עליךָ. אולי כי היו

ראיון עם סימה שטרנברג, תושבת נטור ואמא מאמצת לשני תלמידי מדרשה אני אשמח לשמוע באופן כללי כמה שנים אתם בישוב,

כששמענו לראשונה על האימוץ המתקרב חששנו שהקשר יהיה חלש וארעי. שנזכה להיפגש רק מדי פעם ושהמשפחה תהפוך לעוד פרצופים מוכרים

בפינה זו אחלוק עם הקוראים תובנות שיש לי על השפה העברית המדוברת והצעות שלי לצחצוחה. הפעם אדבר על דרך ההגייה

  מגמת ספרות / רבקה סיקורה אלתרמן. אלתרמן. אלתרמן. על איזה היבט של המשורר הדגול הזה לא דברנו במגמה?! אני

“לך לך מארצך וממדרשתך אל הארץ אשר אראך” קרא אלינו האל. “ואיה אותה הארץ?” נשאל. “ארץ ברי יהודה” ענה “שם

די היו לי תחנונים אל הנסוגים מגשת, נואשתי מלרדוף אחר זהב בקצה הקשת ותפילתי דבר מזמן איננה מבקשת, היא נדחקה

“אל תסמכו עלי”~הרב אביה בהצהרות בשיעור כללי “בלונים הם הדבר הכי טוב בעולם, במיוחד אם הבלון אדום” ~ מישאל בפרשנות

שבוש בא והולך ואנחנו נשארנו נותרנו והמקריות שבגורלו מערערת את שלוות הבלי היום יום המהפנטת אותנו, הכובשת את פסגת הררי