קטעים מתוך יומן / יואל טייב
קצב הלב משתנה כאן כל כמה דקות והעיניים לא יודעות דבר. היו כמה ימים שהפסקתי לחשוב עליךָ. אולי כי היו
קצב הלב משתנה כאן כל כמה דקות והעיניים לא יודעות דבר. היו כמה ימים שהפסקתי לחשוב עליךָ. אולי כי היו
ראיון עם סימה שטרנברג, תושבת נטור ואמא מאמצת לשני תלמידי מדרשה אני אשמח לשמוע באופן כללי כמה שנים אתם בישוב,
בפינה זו אחלוק עם הקוראים תובנות שיש לי על השפה העברית המדוברת והצעות שלי לצחצוחה. הפעם אדבר על דרך ההגייה
אנחנו זוכים ללמוד השנה את מסכת ברכות ולעסוק בקריאת שמע. קריאת – 'שמע' מזמינה אותנו לעיון במשמעות של השמיעה ובחוויה
"לך לך מארצך וממדרשתך אל הארץ אשר אראך" קרא אלינו האל. "ואיה אותה הארץ?" נשאל. "ארץ ברי יהודה" ענה "שם