עמית זגורי

  מגבעת התנ”ך מתמשכת הדרך למטה אל גיא בן הינום. מעליה בנויות אבן, אבן לגשר קשה ויציב ומשקיף על הנוף.

היונה / עמית זגורי על משקל ‘העורב’ לאדגר אלן פו בתרגום ז’בוטינסקי בעזבךְ על שתי רגליים, בצאתךְ מירושלים לא השארת

הבמה הקצרה של עלונטור מאפשרת לי לכתוב בקצרה, עַד יַעֲבָר זָעַם. עיקר הטענה שלי היא כזו: עם ישראל קיבל על

רק לילה טוב נשאר לי לאחל לך לפני שנלך לישון לבד אני שונא להשחית מילים ולבי טולטל בקרבי ולשוני מפחדת

  תמונתך לי מימד ועוד שניים מזכירה לי קישוט על מרבד. דמותך גופך האסור מתירה לעיניים אלא לראותך בלבד.  

לא שוטרים של אלוהים – מה משמע? ; כבוד – היבט חיובי להיעדר השוטר כלפי שבו”שים ובתוך המדרשה, הביטוי ‘אף

                          חזרה אל: עלונטור – גליון מיוחד לשבת

אדר-אָלף בפתח (הגשם יורֶד) מקנא באחיו הקטן, החומד, שנקרא בלי בושה ‘אדר-בֶּית’ – כמורֶד שכוֹרת הענף שעליו הוא עומד!  

  הַיֵשׁ כְּתב סנגוריה על איש הצבא שדמותו (דמות גיבור?) מעולם ניצבה כְּמבחן של מוסר: אִם יָפֶה כאייל או כָּעוּר